<h1>ארחות חיים הלכ' טרפות סימן כ"ג</h1>
<h2>דף מו:</h2>
אונא שנמצאת דבוקה בחתוך האונא הסמוכה לחברתה כשרה ואם נמצאו מגב לגב שלא במקום חתך או אפילו במקום חתוך מראשונה לשלישית טרפה שלא כסדרן היא וכתב הר' דוד ב"ר לוי ז"ל ואית דמפרשי שלא כסדרן אפילו מראשונה לשניה או משניה לשלישית כגון מגב לגב. אבל אי קיימא כסדרן כגון מגב לגב או מגג לגג כשרה. אפילו מאונא לאומא ויש אוסרין אותה מפני שהאומא עומדת ברוחב הבטן ורחיפתה תמיד (ומתפרכת) [ומתפרקת] הסרכא. ומפני זה הטעם אסורה סרכא מראשונה לשלישית לפי שהאונות מרחפות תמיד והאמצעית מרחפת בין השתים החיצונים ומפרקת הסרכא ואין סרכא בלא נקב ובהתפרק הסרכא נמצא שנקבה הריאה. והרשב"א ז"ל (ת"ה הקצר בית ב' שער ג') כתב יש אומרים שאין סרכא בלא נקב ויש אומרים יש סרכא בלא נקב ובתנועת הריאה מתפרקת וקורעת קרומות הריאה וכל העומד לינקוב כנקוב דמי ולזה דעתי נוטה ולפיכך אונות הריאה שנסרכו זו לזו אם כסדרן כשרה ואפילו שלא בבדיקה. ואיזהו כסדרן מחתוך זו לחתוך זו אבל מחתוך (זו) [של ראשונה] לשלישית או אפילו מחיתוך לגב השניה או מגב לגב טרפה ואם נסרכת מחתוך לחתוך לא שנא בתחלתן ולא שנא בסופן או באמצען אפילו מראשה של זו לסופה של זו כשרה וכן הורו הגאונים ז"ל עכ"ל. ומנהג נרבונה שמתירין בין מגב לגב בין מגג לגג בין מחתוך לגב מן הראשונה לשניה ומן השניה לשלישית ומנהגנו לאוסרן כי אם מחתוך לחתוך בלבד והטעם לסרכא מאונא לאונא הסמוכה לה שכשרה כיון ששניהם יכולות לרחף באחת ואין מפריד ביניהן אין הסרכא להתפרק ויש שהחמירו אפילו מאונא לאונא.
והר"י מקורביל ז"ל כתב דאין סרכא כשרה כסדרן אלא במקום שמתחילות האונות להתפרק והבעל המנהל ז"ל כתב כי בעיר פרי"ש בעיני ר' יהודה ור' ברוך היו אוכלין סרוכה כסדרן ואינם מוחים ואומר הר' יוסף בשם רבותיו והר' נחמן הכהן ב"ר חיים דגבול יש לה אם סרוכה בראשי האונות או למטה מעט טרפה ואם הרוב מאמצע ולמטה כשרה. ואם הבהמה לגוי טורפין הכל עכ"ל. ובספר המצות כתוב כי ר' יהודה מפרי"ש מורה הלכה למעשה להתיר כל סרכא הדבוקה לדופן במקום חתוך האונות בלא שום בדיקה וכן כל סרכא שהיא כסדרן היה מתיר אך ריצב"א היה מחמיר הואיל ויצא מפי הגדולים. והר"ף ז"ל כתב ולדידן כל סרכא טרפה דאנן לא בקיאינן בנפיחה ומיהו כי ליכא סרכא כי [אם] קרום ההולך מאונא לאונא כסדרן כי ליכא חלון כשרה אבל אי (ליכא) [איכא] חלון טרפה.
